מידע מקצועי

מחבר רב המכבר "אבא עשיר, אבא עני" הוא יזם ואיש עסקים ידוע. אבל מסתבר שהעסק הראשון שלו נכשל, והכל בגלל העדר אסטרטגיה של קניין רוחני.

בבואכם להקים אתר אינטרנט חדש, שיהפוך לכרטיס הביקור המקוון שלכם, המטלה הראשונה שתוטל עליכם היא בחירת שם המתחם ("הדומיין") בו יימצא האתר. באופן טבעי כל אחד מחפש את שם הדומיין שישקף בצורה הטובה ביותר את מהות התכנים המופיעים בו.

האם שימוש בשמו הפרטי או בסימן המסחר הרשום של המתחרה בקמפיין המודעות הממומנות מותר או אסור על פי חוק?

במאמר שלפניכם נציג את היתרונות והחסרונות העיקריים הטמונים בבקשת הפטנט הארעית או בקשת פרוביזיונל (Provisional Patent Application).

חוק הפטנטים נוקט במונח "אמצאה" תחת השימוש במילה המוכרת "המצאה". האם קיים הבדל בין שני מונחים אלה ומה מקורו? במאמר זה ננסה להבהיר את הסוגיה.

תהליך רישום פטנט כרוך בתשלומי אגרות רבים ושונים. על מנת לעודד כמות גדולה יותר של ממציאים קטנים להגיש בקשות לרישום פטנט, קבעה רשות הפטנטים האמריקאית כי ישות קטנה תשלם אגרה מופחתת בשיעור 50% מהסכום הרגיל

תקנות הפטנטים אפשרו מאז ומעולם למבקשי פטנט לבקש את הקדמתה של בחינת הבקשה לפטנט שלו. תיקון 10 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 מחודש יולי 2012, הסדיר סוגיה זו בחקיקה ראשית וקבע אמות מידה לבחינת בקשות שכאלה לבחינה על אתר של בקשה לפטנט.

משרדי פטנטים שונים מחייבים את מבקשי הפטנט לחשוף את הידוע להם בעת רישום הפטנט. במקומות אלה, מבקש הפטנט נאלץ "לשחק בקלפים פתוחים", תוך שהוא מגלה לרשות הפטנטים הרלוונטית את כלל הפרסומים להם הוא מודע.

תהליך רישום הפטנטים הינו תהליך ממושך שאף כרוך בעלות כספית לא מבוטלת. אך בטרם נחל בהוצאה כספית הכרוכה בעריכת בקשת הפטנט ורישומו, ניתן לבצע פעולות בכדי לוודא שאינכם פותחים בתהליך סרק.

דרך הטבע היא שהממציא הוא הבעלים של פרי מחשבתו: ההמצאה. לאחר שמוגשת בקשה לפטנט ובמידה וכל שלבי תהליך הרישום עוברים בהצלחה, נרשם פטנט והבעלות בו נתונה לממציא.