משרדי פטנטים שונים מחייבים את מבקשי הפטנט לחשוף את הידוע להם בעת רישום הפטנט. במקומות אלה, מבקש הפטנט נאלץ "לשחק בקלפים פתוחים", תוך שהוא מגלה לרשות הפטנטים הרלוונטית את כלל הפרסומים להם הוא מודע.
ההצדקה לחובת הגילוי
חובת הגילוי נועדה לאפשר למשרד פטנטים לבחון אם הבקשה ראויה לרישום בצורה המיטבית והיעילה. מטבע הדברים, סביר שהמבקש מודע לפרסומים רלוונטיים בתחום ההמצאה שלו ולכן הוא יכול להקל על בוחן הפטנטים בקלות יחסית. בנוסף, חשיפת הפרסומים לבוחן הפטנטים תאפשר לבוחן להחליט בעצמו האם ראוי לתת פטנט לאורם, ולא רק להסתמך על מסקנתו של מבקש הפטנט כי ההמצאה ראויה לרישום כפטנט.
חובת הגילוי נובעת מחובת תום הלב של מבקש הפטנט אשר במסגרתה הוא נדרש לבוא בידיים נקיות בפני הרשות השלטונית. דרישה זו אף מתגברת כיוון שהליך רישום הפטנט הינו הליך במעמד צד אחד ולא הליך אדברסרי:
"לא יכול להיות ספק בכך שמבקש מונופולין חייב בגילוי מלא של המידע שבידיו, בעיקר בשים-לב לכך שההליך, באותו שלב, הוא הליך חד-צדדי. הזכות המוענקת בתום בחינת הפטנט, היא זכות קניינית, שבתנאים מסויימים עשוייה להקנות כוח רב עצמה לבעליה. מן הראוי, לכן, להקפיד עם מי שמבקש זכות זו...
חובת תום הלב מוטלת גם אצלנו על בעל דין, מכוח הכלל שעיקרון תום הלב משתרע גם על פעילויות משפטיות שאינן חוזה וגם על חיובים שאינם נובעים מחוזה... בוודאי שיש להחיל החובה הנדונה מקום שנדון עניינו של בעל דין המבקש לקבל מונופולין בתחום מוגדר, בתמורה לאמצאה לה הוא טוען בבקשת הפטנט" (ת"א (נצ') 14/92 פלסאון מפעלי מעגן מיכאל בע"מ נ' פרדי פריינט (פורסם בנבו, 26.08.1993))
מה חייבים לגלות?
היקף החובה משתנה ממדינה למדינה, אך בעיקרה היא זהה: יש לחשוף מידע רלוונטי הידוע לממציא. כלומר, מידע שעשוי להוביל למסקנה כי ההמצאה שבבסיס בקשת הפטנט אינה חדשה או שהיא נעדרת התקדמות המצאתית – חייב בגילוי. עם זאת, יודגש, מבקש הפטנט אינו מחויב לבצע חיפוש בטרם יפתח בהליך רישום הפטנט, רק ככל שיש מידע הידוע לו – עליו לחשוף אותו.
הכלל בדין האמריקאי, למשל, קבוע בתקנה 1.56 ולפיו מבקש הפטנט מחויב בגילוי כל מידע אשר הוא מהותי לשאלת הפטנטביליות (material to patentability). בתקנה מובהר מהוא מידע שכזה:
מתי חייבים לגלות?
חובת הגילוי הינה חובת גילוי נמשכת, כך שמבקש הפטנט מחויב להמשיך ולגלות את המידע במהלך הליך בחינת הבקשה. במצבים מסוימים, בהם מוגשת בקשת פטנט ליותר ממדינה אחת, ישנה חובה לעדכן את משרדי הפטנטים השונים בפרסומים שעל בסיסם נדחתה בקשת הפטנט במדינות אחרות.
לרוב, עם קיבול בקשת הפטנט ולאחר שהסתיים הליך הבחינה המהותי, מסתיימת חובת הגילוי, ובעל פטנט אינו מחויב לעדכן את משרד הפטנטים בכל מידע נוסף שנודע לו לאחר שלב זה.
הפרת חובת הגילוי – ביטול הפטנט
הפרת חובת הגילוי עשויה להוביל לענישה בעלת משמעויות כלכליות אדירות כנגד בעל הפטנט. בית משפט שקובע שמידע הוסתר ביודעין ובמכוון עשוי לבטל את הפטנט או למנוע אפשרות לאכוף אותו, לקצר את תקופתו או לחייב את בעל הפטנט לתת רישיונות שימוש לאחרים. כלומר, הפרת חובת הגילוי תפגע ביכולת של בעל הפטנט ליהנות ממנו – בין אם באופן חלקי (רישיון) ובין אם באופן מלא (ביטול הפטנט).
חשוב להבין – הסנקציות הקשות הללו עשויות להתרחש גם אם המידע שהוסתר לא היה מונע את רישום הפטנט. חרף העובדה שניתן היה להתגבר על המידע שהוסתר, בעל הפטנט לא יוכל ליהנות מהפטנט שכן זה הושג באמצעים פסולים ובהתנהלות חסרת תום לב.
"בתי המשפט אמרו כי על מבקש פטנט מוטלת חובה של תום לב וגילוי מוחלט ביחסיו עם לשכת הפטנטים. הסנקציה כנגד בעל הפטנט שהפר חובת הגילוי הנאות ותום הלב כלפי לשכת הפטנטים עומדת בעינה גם אם בדיעבד מתברר שהחומר שלא גולה כאמור לא היה בו כדי להשפיע על מתן הפטנט" (ת"א (נצ') 14/92 פלסאון מפעלי מעגן מיכאל בע"מ נ' פרדי פריינט (פורסם בנבו, 26.08.1993))
לסיכום, חובת הגילוי הינה חובה שחשוב להיות מודע לה ולעמוד בה. הפרת החובה עשויה למנוע מבעל הפטנט לעשות שימוש בזכות הפטנט, אף אם אין חולק שהוא זכאי היה לרשום פטנט על המצאתו. חובת הגילוי הינה חובה מתמשכת הנמשכת לאורך הליכי בחינת בקשת הפטנט. במסגרת חובה זו יש לגלות מידע וחומרים שמבקש הפטנט מודע אליהם, אך אין חובה אקטיבית לחפש אחר חומרים שכאלה.
ההצדקה לחובת הגילוי
חובת הגילוי נועדה לאפשר למשרד פטנטים לבחון אם הבקשה ראויה לרישום בצורה המיטבית והיעילה. מטבע הדברים, סביר שהמבקש מודע לפרסומים רלוונטיים בתחום ההמצאה שלו ולכן הוא יכול להקל על בוחן הפטנטים בקלות יחסית. בנוסף, חשיפת הפרסומים לבוחן הפטנטים תאפשר לבוחן להחליט בעצמו האם ראוי לתת פטנט לאורם, ולא רק להסתמך על מסקנתו של מבקש הפטנט כי ההמצאה ראויה לרישום כפטנט.
חובת הגילוי נובעת מחובת תום הלב של מבקש הפטנט אשר במסגרתה הוא נדרש לבוא בידיים נקיות בפני הרשות השלטונית. דרישה זו אף מתגברת כיוון שהליך רישום הפטנט הינו הליך במעמד צד אחד ולא הליך אדברסרי:
"לא יכול להיות ספק בכך שמבקש מונופולין חייב בגילוי מלא של המידע שבידיו, בעיקר בשים-לב לכך שההליך, באותו שלב, הוא הליך חד-צדדי. הזכות המוענקת בתום בחינת הפטנט, היא זכות קניינית, שבתנאים מסויימים עשוייה להקנות כוח רב עצמה לבעליה. מן הראוי, לכן, להקפיד עם מי שמבקש זכות זו...
חובת תום הלב מוטלת גם אצלנו על בעל דין, מכוח הכלל שעיקרון תום הלב משתרע גם על פעילויות משפטיות שאינן חוזה וגם על חיובים שאינם נובעים מחוזה... בוודאי שיש להחיל החובה הנדונה מקום שנדון עניינו של בעל דין המבקש לקבל מונופולין בתחום מוגדר, בתמורה לאמצאה לה הוא טוען בבקשת הפטנט" (ת"א (נצ') 14/92 פלסאון מפעלי מעגן מיכאל בע"מ נ' פרדי פריינט (פורסם בנבו, 26.08.1993))
מה חייבים לגלות?
היקף החובה משתנה ממדינה למדינה, אך בעיקרה היא זהה: יש לחשוף מידע רלוונטי הידוע לממציא. כלומר, מידע שעשוי להוביל למסקנה כי ההמצאה שבבסיס בקשת הפטנט אינה חדשה או שהיא נעדרת התקדמות המצאתית – חייב בגילוי. עם זאת, יודגש, מבקש הפטנט אינו מחויב לבצע חיפוש בטרם יפתח בהליך רישום הפטנט, רק ככל שיש מידע הידוע לו – עליו לחשוף אותו.
הכלל בדין האמריקאי, למשל, קבוע בתקנה 1.56 ולפיו מבקש הפטנט מחויב בגילוי כל מידע אשר הוא מהותי לשאלת הפטנטביליות (material to patentability). בתקנה מובהר מהוא מידע שכזה:
Under this section, information is material to patentability when it is not cumulative to information already of record or being made of record in the application, and
(1) It establishes, by itself or in combination with other information, a prima facie case of unpatentability of a claim; or
(2) It refutes, or is inconsistent with, a position the applicant takes in:
(i) Opposing an argument of unpatentability relied on by the Office, or
(ii) Asserting an argument of patentability.
מתי חייבים לגלות?
חובת הגילוי הינה חובת גילוי נמשכת, כך שמבקש הפטנט מחויב להמשיך ולגלות את המידע במהלך הליך בחינת הבקשה. במצבים מסוימים, בהם מוגשת בקשת פטנט ליותר ממדינה אחת, ישנה חובה לעדכן את משרדי הפטנטים השונים בפרסומים שעל בסיסם נדחתה בקשת הפטנט במדינות אחרות.
לרוב, עם קיבול בקשת הפטנט ולאחר שהסתיים הליך הבחינה המהותי, מסתיימת חובת הגילוי, ובעל פטנט אינו מחויב לעדכן את משרד הפטנטים בכל מידע נוסף שנודע לו לאחר שלב זה.
הפרת חובת הגילוי – ביטול הפטנט
הפרת חובת הגילוי עשויה להוביל לענישה בעלת משמעויות כלכליות אדירות כנגד בעל הפטנט. בית משפט שקובע שמידע הוסתר ביודעין ובמכוון עשוי לבטל את הפטנט או למנוע אפשרות לאכוף אותו, לקצר את תקופתו או לחייב את בעל הפטנט לתת רישיונות שימוש לאחרים. כלומר, הפרת חובת הגילוי תפגע ביכולת של בעל הפטנט ליהנות ממנו – בין אם באופן חלקי (רישיון) ובין אם באופן מלא (ביטול הפטנט).
חשוב להבין – הסנקציות הקשות הללו עשויות להתרחש גם אם המידע שהוסתר לא היה מונע את רישום הפטנט. חרף העובדה שניתן היה להתגבר על המידע שהוסתר, בעל הפטנט לא יוכל ליהנות מהפטנט שכן זה הושג באמצעים פסולים ובהתנהלות חסרת תום לב.
"בתי המשפט אמרו כי על מבקש פטנט מוטלת חובה של תום לב וגילוי מוחלט ביחסיו עם לשכת הפטנטים. הסנקציה כנגד בעל הפטנט שהפר חובת הגילוי הנאות ותום הלב כלפי לשכת הפטנטים עומדת בעינה גם אם בדיעבד מתברר שהחומר שלא גולה כאמור לא היה בו כדי להשפיע על מתן הפטנט" (ת"א (נצ') 14/92 פלסאון מפעלי מעגן מיכאל בע"מ נ' פרדי פריינט (פורסם בנבו, 26.08.1993))
לסיכום, חובת הגילוי הינה חובה שחשוב להיות מודע לה ולעמוד בה. הפרת החובה עשויה למנוע מבעל הפטנט לעשות שימוש בזכות הפטנט, אף אם אין חולק שהוא זכאי היה לרשום פטנט על המצאתו. חובת הגילוי הינה חובה מתמשכת הנמשכת לאורך הליכי בחינת בקשת הפטנט. במסגרת חובה זו יש לגלות מידע וחומרים שמבקש הפטנט מודע אליהם, אך אין חובה אקטיבית לחפש אחר חומרים שכאלה.
