רישום פטנט הינו תהליך ארוך ויקר. בטרם נפתח הליך שכזה, מן הראוי לעמוד על עיקרי ההליך. לפיכך, נציג במאמר זה, בראשי פרקים, את הליך עריכת והגשת בקשת פטנט, הליך בחינת הפטנט והאפשרות של צדדים שלישיים להתנגד לבקשת פטנט.
עריכה והגשת בקשה לפטנט
בתחילה, עורך הפטנטים לומד את ההמצאה ואת פרטיה. לעיתים הוא ינהל שיחה אחת או יותר עם הממציא או נציגו בכדי להבין את יתרונות ההמצאה. בעקבות לימוד זה, מתחיל עורך הפטנטים במלאכתו והוא כותב בקשה לפטנט הכוללת תיאור של ההמצאה, שרטוטים ותביעות המגדירות את ההמצאה עליה מתבקש הפטנט.
בקשה זו, ביחד עם טפסים מתאימים, מוגשת למשרד הפטנטים הרלוונטי לטריטוריה בה מעוניין הממציא לקבל פטנט.
יום הגשת הבקשה הינו מועד חשוב שכן הוא קובע את המועד שממנו פרסומים חדשים אינם נחשבים עוד לידע קודם. כך, מאמר שמתפרסם לאחר הגשת הבקשה לא יוכל לשמש לתקיפת החידוש וההתקדמות ההמצאתית של ההמצאה שהוגשה לרישום כפטנט. יתרה מכך, אף הרצאה של בעל הפטנט או מכירה של המוצר עצמו שיתבצעו לאחר הגשת הבקשה – לא יוכלו עוד לפגוע באפשרות לקבל פטנט.
הליך בחינת הבקשה על ידי משרד הפטנטים
לאחר הגשת הבקשה, מתחיל הליך ארוך של בחינתה על ידי משרד הפטנטים. במהלך הליך זה משרד הפטנטים עשוי להעלות התנגדויות למתן פטנט מחמת אי עמידת הבקשה בדרישות החוק. ההשגה יכולה להתבסס על תוצאות חיפוש עצמאי, שאיכותו עשויה להשתנות ממקרה למקרה, שביצע משרד הפטנטים ועל פרשנותה של ממצאים אלו.
הטיפול בהליך הבחינה דומה לניהול הליכים בפני רשות שיפוטית, באשר ניתנת למבקש הזדמנות להעלות את טענותיו. במסגרת זו, ניתן להעלות טיעונים משפטיים או עובדתיים בכדי להתגבר על ההשגה. כמו כן, ניתן לשנות את התביעות בכדי להתגבר על ההשגה, ובפרט שלכל האמור בתביעות יש תימוכין בבקשת הפטנט, כפי שהוגשה. הטיפול המשפטי בהתנגדויות הרשות הינו הליך מורכב, המשתנה ממקרה למקרה, והעשוי להיות כרוך בעלויות לא מבוטלות. עלויות אלו תלויות גם בטריטוריה בה מתנהל ההליך, במורכבות הטכנולוגית הכרוכה בהמצאה ובידע הקודם שמצוטט כנגדה על ידי הרשות.
כאמור, הליך הבחינה עשוי להיות הליך ארוך שיכול לקחת מספר שנים, ועשויים לחלוף מספר חודשים בטרם תתקבל התייחסות כלשהי של משרד הפטנטים לגוף הבקשה. עם זאת, מיום שהבקשה הוגשה, היא נמצאת בסטטוס תלוי ועומד, אותו נהוג לכנות "Patent Pending". כל עוד הבקשה לא נדחתה סופית, בין אם לאור דחיית משרד הפטנטים ובין אם נוכח העדר תשלום אגרה במועד, הבקשה נותרת בסטטוס זה.
התנגדויות צדדים שלישיים
במדינות מסוימות לאחר שמשרד הפטנטים מקבל את הבקשה, ניתנת לציבור הזדמנות להגיש התנגדויות למתן הפטנט. התנגדות מעין זה, פותחת הליך בפני טריבונאל שיפוטי, ולרוב מדובר בהליך שהוא כמעט זהה במהותו להגשת תובענה.
במידה ובקשת הפטנט מתקבלת והתנגדויות שהוגשו, אם בכלל, נדחות, ניתן הפטנט. בכך מסתיים ההליך המהותי של רישום הפטנט. עם זאת, בכדי לשמר את זכות הפטנט יש לשלם אגרות מעת לעת, בתלות בטריטוריה.
לסיכום, התייחסנו במעוף הציפור להליך רישום הפטנט. מדובר בהליך ארוך אשר עשוי לקחת מספר שנים. עוד הבהרנו שכל עוד הבקשה תלויה ועומדת ונמצאת בהליך בחינה, בעל ההמצאה נהנה מסטטוס Patent Pending והוא רשאי לציין זאת קבל עם ועדה.
עריכה והגשת בקשה לפטנט
בתחילה, עורך הפטנטים לומד את ההמצאה ואת פרטיה. לעיתים הוא ינהל שיחה אחת או יותר עם הממציא או נציגו בכדי להבין את יתרונות ההמצאה. בעקבות לימוד זה, מתחיל עורך הפטנטים במלאכתו והוא כותב בקשה לפטנט הכוללת תיאור של ההמצאה, שרטוטים ותביעות המגדירות את ההמצאה עליה מתבקש הפטנט.
בקשה זו, ביחד עם טפסים מתאימים, מוגשת למשרד הפטנטים הרלוונטי לטריטוריה בה מעוניין הממציא לקבל פטנט.
יום הגשת הבקשה הינו מועד חשוב שכן הוא קובע את המועד שממנו פרסומים חדשים אינם נחשבים עוד לידע קודם. כך, מאמר שמתפרסם לאחר הגשת הבקשה לא יוכל לשמש לתקיפת החידוש וההתקדמות ההמצאתית של ההמצאה שהוגשה לרישום כפטנט. יתרה מכך, אף הרצאה של בעל הפטנט או מכירה של המוצר עצמו שיתבצעו לאחר הגשת הבקשה – לא יוכלו עוד לפגוע באפשרות לקבל פטנט.
הליך בחינת הבקשה על ידי משרד הפטנטים
לאחר הגשת הבקשה, מתחיל הליך ארוך של בחינתה על ידי משרד הפטנטים. במהלך הליך זה משרד הפטנטים עשוי להעלות התנגדויות למתן פטנט מחמת אי עמידת הבקשה בדרישות החוק. ההשגה יכולה להתבסס על תוצאות חיפוש עצמאי, שאיכותו עשויה להשתנות ממקרה למקרה, שביצע משרד הפטנטים ועל פרשנותה של ממצאים אלו.
הטיפול בהליך הבחינה דומה לניהול הליכים בפני רשות שיפוטית, באשר ניתנת למבקש הזדמנות להעלות את טענותיו. במסגרת זו, ניתן להעלות טיעונים משפטיים או עובדתיים בכדי להתגבר על ההשגה. כמו כן, ניתן לשנות את התביעות בכדי להתגבר על ההשגה, ובפרט שלכל האמור בתביעות יש תימוכין בבקשת הפטנט, כפי שהוגשה. הטיפול המשפטי בהתנגדויות הרשות הינו הליך מורכב, המשתנה ממקרה למקרה, והעשוי להיות כרוך בעלויות לא מבוטלות. עלויות אלו תלויות גם בטריטוריה בה מתנהל ההליך, במורכבות הטכנולוגית הכרוכה בהמצאה ובידע הקודם שמצוטט כנגדה על ידי הרשות.
כאמור, הליך הבחינה עשוי להיות הליך ארוך שיכול לקחת מספר שנים, ועשויים לחלוף מספר חודשים בטרם תתקבל התייחסות כלשהי של משרד הפטנטים לגוף הבקשה. עם זאת, מיום שהבקשה הוגשה, היא נמצאת בסטטוס תלוי ועומד, אותו נהוג לכנות "Patent Pending". כל עוד הבקשה לא נדחתה סופית, בין אם לאור דחיית משרד הפטנטים ובין אם נוכח העדר תשלום אגרה במועד, הבקשה נותרת בסטטוס זה.
התנגדויות צדדים שלישיים
במדינות מסוימות לאחר שמשרד הפטנטים מקבל את הבקשה, ניתנת לציבור הזדמנות להגיש התנגדויות למתן הפטנט. התנגדות מעין זה, פותחת הליך בפני טריבונאל שיפוטי, ולרוב מדובר בהליך שהוא כמעט זהה במהותו להגשת תובענה.
במידה ובקשת הפטנט מתקבלת והתנגדויות שהוגשו, אם בכלל, נדחות, ניתן הפטנט. בכך מסתיים ההליך המהותי של רישום הפטנט. עם זאת, בכדי לשמר את זכות הפטנט יש לשלם אגרות מעת לעת, בתלות בטריטוריה.
לסיכום, התייחסנו במעוף הציפור להליך רישום הפטנט. מדובר בהליך ארוך אשר עשוי לקחת מספר שנים. עוד הבהרנו שכל עוד הבקשה תלויה ועומדת ונמצאת בהליך בחינה, בעל ההמצאה נהנה מסטטוס Patent Pending והוא רשאי לציין זאת קבל עם ועדה.
