קיומו של "פטנט עולמי" או "פטנט בינלאומי" הוא מיתוס נפוץ, ורבים סבורים בטעות כי קיים דבר שכזה. בפועל, אין אפשרות לרשום פטנט בינלאומי אחד, אלא יש להגיש בקשה לרישום בכל מדינה ומדינה בה ההגנה מתבקשת. כמו כל אגדה אורבנית, גם קיומו של הפטנט העולמי קשור למציאות בצורה זו או אחרת, וכוונתנו לקיומה של בקשת פטנט בינלאומית.
בקשת פטנט בינלאומית
אמנת ה-Patent Cooperation Treay או PCT בקצרה הינה אמנה בינלאומית המאפשרת להגיש בקשת פטנט בינלאומית ובעקבותיה לקבל מספר פטנטים מקומיים במספר מדינות שונות. כלומר, אף שאין פטנט בינלאומי, בקשת פטנט בינלאומית דווקא יש.
עיקרה של האמנה מאפשר למבקש פטנט להגיש בקשה אחת במערכת ה-PCT, לעבור הליכי בחינה ראשוניים מול ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) בצורה מאוחדת, ורק לאחריהם להחליט באילו מדינות תתבקש הגנה בפועל. כלומר, התועלת מהגשת בקשה בינלאומית נחלקת לשלוש: ראשית, דחיית המועד לבחירת המדינות בהן תתבקש ההגנה, וכתוצאה מכך דחיית ההוצאה הכספית הכרוכה בכך. שנית, קבלת התייחסות מבוחן פטנטים בטרם המועד להחליט באילו מדינות מתבקשת ההגנה. כלומר, מתאפשרת למבקש הפטנט בחירה מושכלת יותר בדבר ההוצאה הכספית האמורה. שלישית, דוחה את הצורך לעשות שימוש בעורך פטנטים מקומי לשלב מאוחר יותר. גם משום כך, נדחית הוצאה כספית שעשויה להיות משמעותית, ואף יתכן שההוצאה הכוללת תקטן בשל כך.
הגשת בקשת PCT והשלב הבינלאומי
בקשת פטנט מסוג PCT יש להגיש למשרד מקבל או למשרד הבינלאומי בג'נבה. משרדי פטנטים רבים בעולם משמשים כמשרדים מקבלים עבור מבקשי פטנט מסוימים. לדוגמה, המשרד הישראלי מקבל בקשות PCT של מבקשי פטנט ישראלים.
לאחר הגשת הבקשה, מתחיל הליך בחינה בינלאומי, שהוא הליך מאוחד. בשלב הראשון, בד"כ תוך 16 חודשים מהיום בו הוגשה הבקשה לראשונה, רשות חיפוש בינלאומית (ISA) צפויה להנפיק דו"ח בחינה בינלאומי ולמסור את חוות דעתה. במסגרת חוות הדעת ודו"ח החיפוש ייבדקו שאלות של חדשנות ההמצאה, ההתקדמות ההמצאתית הגלומה בה והיישום התעשייתי שלה.
תוך 18 חודשים מהיום בו הוגשה הבקשה, בקשת ה-PCT תתפרסם ותהיה נגישה לציבור. הבקשה מתפרסמת ואף המסמכים הנוספים שלה – דוגמת דו"ח החיפוש – הופכים להיות פתוחים לציבור.
במסגרת השלב הבינלאומי, מבקש הפטנט רשאי, אך לא חייב, להתייחס בכתב להערות של דו"ח הבחינה, בין אם בטיעון ובין אם באמצעות שינוי הגדרת ההמצאה בבקשת הפטנט. המבקש יכול לעתור לבחינה נוספת שתתייחס לטיעוניו.
השלבים הלאומיים
בסיום השלב הלאומי, זכאי מבקש הפטנט להגיש שלבים לאומיים במדינות החברות באמנת ה-PCT. מדובר ברשימה ארוכה של מדינות הכוללת, בין היתר, את ישראל, ארה"ב, אירופה, סין, יפן, אוסטרליה, קנדה ואחרות. עם זאת, אין מדובר ברשימת כל המדינות ויש כאלו שאינן חברות באמנה (בין הדוגמאות הבולטות אפשר לציין את ארגנטינה וטייוואן).
השלב הלאומי מחייב שימוש בעורך פטנטים מקומי לכל מדינה ומדינה ולמעשה, ניתק הקשר בין הבקשות השונות. כך למשל, יכול להיות שבמדינה אחת הבקשה תתקבל כפי שהוגשה, במדינה אחרת תתקבל רק בתיקונים ואילו במדינה שלישית תדחה כליל.
הגשת שלב לאומי נעשית באמצעות עורך פטנטים או עורך דין מקומי, אשר מגיש בקשה לפתיחה בשלב לאומי על בסיס בקשת הפטנט הבינלאומית. לאחר פתיחת השלב הלאומי, בקשת הפטנט נבחנת באותה מדינה ככל בקשת פטנט.
בקשת פטנט בינלאומית – עלות בלתי מבוטלת
בקשת פטנט בינלאומית מוגשת כבקשה מלאה, שנערכה על ידי עורך פטנטים הבקיא בדין ובטכנולוגיה הרלוונטית. בנוסף לעלויות הכרוכות בהכנת ובהגשת הבקשה, בקשת פטנט בינלאומית כרוכה באגרות משמעותיות שעשויות לעלות אלפי דולרים.
בקשת פטנט בינלאומי – כלי שימושי לצרכים מסויימים
מנגנון ה-PCT הינו מנגנון חשוב אשר יש יתרונות בצדו. עם זאת, בטרם מגישים בקשת פטנט בינלאומית במערכת ה-PCT ומעדיפים גישה זו על פני הגשה של מספר בקשות נפרדות במדינות בהן מתבקשת ההגנה, מוטב לבחון את הנסיבות הפרטניות של המבקש כמו גם את היעדים והמטרות שלו. בעניין זה, אין תשובה אחת הנכונה לכולם, אלא מדובר בכלי נוסף בארסנל המצוי בידי עורך הפטנטים, שיש להשתמש בו במקרי הצורך.
בקשת פטנט בינלאומית
אמנת ה-Patent Cooperation Treay או PCT בקצרה הינה אמנה בינלאומית המאפשרת להגיש בקשת פטנט בינלאומית ובעקבותיה לקבל מספר פטנטים מקומיים במספר מדינות שונות. כלומר, אף שאין פטנט בינלאומי, בקשת פטנט בינלאומית דווקא יש.
עיקרה של האמנה מאפשר למבקש פטנט להגיש בקשה אחת במערכת ה-PCT, לעבור הליכי בחינה ראשוניים מול ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) בצורה מאוחדת, ורק לאחריהם להחליט באילו מדינות תתבקש הגנה בפועל. כלומר, התועלת מהגשת בקשה בינלאומית נחלקת לשלוש: ראשית, דחיית המועד לבחירת המדינות בהן תתבקש ההגנה, וכתוצאה מכך דחיית ההוצאה הכספית הכרוכה בכך. שנית, קבלת התייחסות מבוחן פטנטים בטרם המועד להחליט באילו מדינות מתבקשת ההגנה. כלומר, מתאפשרת למבקש הפטנט בחירה מושכלת יותר בדבר ההוצאה הכספית האמורה. שלישית, דוחה את הצורך לעשות שימוש בעורך פטנטים מקומי לשלב מאוחר יותר. גם משום כך, נדחית הוצאה כספית שעשויה להיות משמעותית, ואף יתכן שההוצאה הכוללת תקטן בשל כך.
הגשת בקשת PCT והשלב הבינלאומי
בקשת פטנט מסוג PCT יש להגיש למשרד מקבל או למשרד הבינלאומי בג'נבה. משרדי פטנטים רבים בעולם משמשים כמשרדים מקבלים עבור מבקשי פטנט מסוימים. לדוגמה, המשרד הישראלי מקבל בקשות PCT של מבקשי פטנט ישראלים.
לאחר הגשת הבקשה, מתחיל הליך בחינה בינלאומי, שהוא הליך מאוחד. בשלב הראשון, בד"כ תוך 16 חודשים מהיום בו הוגשה הבקשה לראשונה, רשות חיפוש בינלאומית (ISA) צפויה להנפיק דו"ח בחינה בינלאומי ולמסור את חוות דעתה. במסגרת חוות הדעת ודו"ח החיפוש ייבדקו שאלות של חדשנות ההמצאה, ההתקדמות ההמצאתית הגלומה בה והיישום התעשייתי שלה.
תוך 18 חודשים מהיום בו הוגשה הבקשה, בקשת ה-PCT תתפרסם ותהיה נגישה לציבור. הבקשה מתפרסמת ואף המסמכים הנוספים שלה – דוגמת דו"ח החיפוש – הופכים להיות פתוחים לציבור.
במסגרת השלב הבינלאומי, מבקש הפטנט רשאי, אך לא חייב, להתייחס בכתב להערות של דו"ח הבחינה, בין אם בטיעון ובין אם באמצעות שינוי הגדרת ההמצאה בבקשת הפטנט. המבקש יכול לעתור לבחינה נוספת שתתייחס לטיעוניו.
השלבים הלאומיים
בסיום השלב הלאומי, זכאי מבקש הפטנט להגיש שלבים לאומיים במדינות החברות באמנת ה-PCT. מדובר ברשימה ארוכה של מדינות הכוללת, בין היתר, את ישראל, ארה"ב, אירופה, סין, יפן, אוסטרליה, קנדה ואחרות. עם זאת, אין מדובר ברשימת כל המדינות ויש כאלו שאינן חברות באמנה (בין הדוגמאות הבולטות אפשר לציין את ארגנטינה וטייוואן).
השלב הלאומי מחייב שימוש בעורך פטנטים מקומי לכל מדינה ומדינה ולמעשה, ניתק הקשר בין הבקשות השונות. כך למשל, יכול להיות שבמדינה אחת הבקשה תתקבל כפי שהוגשה, במדינה אחרת תתקבל רק בתיקונים ואילו במדינה שלישית תדחה כליל.
הגשת שלב לאומי נעשית באמצעות עורך פטנטים או עורך דין מקומי, אשר מגיש בקשה לפתיחה בשלב לאומי על בסיס בקשת הפטנט הבינלאומית. לאחר פתיחת השלב הלאומי, בקשת הפטנט נבחנת באותה מדינה ככל בקשת פטנט.
בקשת פטנט בינלאומית – עלות בלתי מבוטלת
בקשת פטנט בינלאומית מוגשת כבקשה מלאה, שנערכה על ידי עורך פטנטים הבקיא בדין ובטכנולוגיה הרלוונטית. בנוסף לעלויות הכרוכות בהכנת ובהגשת הבקשה, בקשת פטנט בינלאומית כרוכה באגרות משמעותיות שעשויות לעלות אלפי דולרים.
בקשת פטנט בינלאומי – כלי שימושי לצרכים מסויימים
מנגנון ה-PCT הינו מנגנון חשוב אשר יש יתרונות בצדו. עם זאת, בטרם מגישים בקשת פטנט בינלאומית במערכת ה-PCT ומעדיפים גישה זו על פני הגשה של מספר בקשות נפרדות במדינות בהן מתבקשת ההגנה, מוטב לבחון את הנסיבות הפרטניות של המבקש כמו גם את היעדים והמטרות שלו. בעניין זה, אין תשובה אחת הנכונה לכולם, אלא מדובר בכלי נוסף בארסנל המצוי בידי עורך הפטנטים, שיש להשתמש בו במקרי הצורך.
