שימוש בתכנים שיוצרו ע"י בינה מלאכותית

שימוש בתכנים שיוצרו ע"י בינה מלאכותית
השימוש בתוכנות Generative AI נעשה שכיח יותר ויותר, והוא מעלה, מטבע הדברים, שאלות משפטיות רבות. אז ברשימה הקצרה הזו ננסה לענות על כמה שאלות מהותיות שנשאלנו לגבי מחוללי תמונות, דוגמת מידג'רני וDall-e (לשאלות עצמן: https://www.facebook.com/groups/729798648321198/posts/917767006191027/).

בפתח הדברים נציין כי נכון לרגע זה, אין אסדרה מפורשת של הנושא בחוק הישראלי. זה נושא חדש ומתפתח שעדיין לא נקבעו בו כללים ברורים. משרד המשפטים פרסם לאחרונה חוות דעת בנושא, אך זו התמקדה בשאלה מהותית שלא נשאלנו: האם לימוד המודל מפר את זכויות היוצרים של בעלי היצירות על בסיסן המודל מתאמן. 

כרקע בסיסי ומאוד לא מדויק, נסביר שמחוללי התמונות מבוססי בינה מלאכותית עושים שימוש במודל שאומן על מספר עצום של תמונות ומילים שמתארות אותן. כאשר משתמש מעוניין לייצר תמונה חדשה הוא מזין טקסט תיאורי מנחה (פרומט, prompt) והמודל מייצר תמונה שמתאימה, בהתאם למה שלמד, לתיאור.

האם יש לי זכות יוצרים ביצירה שיצרתי?

אין ספק שהיצירה שנוצרת הינה שילוב בין היוצר האנושי לבין המכונה. בתי המשפט האמריקאים כבר קבעו שאין זכות יוצרים לסלפי שצילם קוף (כן, קראתם נכון),אבל האם זכות היוצרים תהיה נתונה למשתמש האנושי?

כדי לקבל זכות יוצרים ביצירה, יש דרישה שהיא תהיה מקורית ושיושקע בה מאמץ. אז האם משתמש בתוכנה כמו מידג'רני יכול לטעון כי התמונה שיצר היא מקורית? והאם הזנת טקסט מנחה ולחיצה על כפתור נחשב להשקעת מאמץ ביצירה?

בארה"ב, משרד זכויות היוצרים דחה רישום של זכות יוצרים על תמונות מספר קומיקס שנוצרו באמצעות מידג'רני, משום שהם נוצרו על ידי מכונה ולא על ידי אדם. נקבע גם שאין בתמונות מספיק מקוריות ויצירתיות, שיש למצוא במידה מספקת רק ביצירות של אדם. כלומר, הדרישה היא ליצירתיות אנושית.

לטעמנו, בהחלט יכול להיות שתיאור טקסטואלי מקורי דיו, יכול להצדיק קביעה שהמשתמש האנושי הוא מקור ליצירה. כלומר, התיאור המילולי עצמו הוא כזה שהוא מקורי דיו כדי שתהיה נתונה בו זכות יוצרים (ולדוגמה, בעבר נקבע שיש זכויות יוצרים על המשפט "אין סוסים שמדברים עברית"), הרי שהתמונה שנוצרה על בסיסו היא לכל היותר יצירה נגזרת שלו, והיא כפופה לזכות היוצרים על היצירה המקורית.

אנחנו מודעים לכך שתהליך היצירה עם כלי AI אינו קל כפי שלעיתים נדמה למי שמביט מהצד. לעיתים רבות נדרש תהליך ארוך של ניסוי וטעיה; הוספה והורדה של מילים; בחירה של סגנון; ולעיתים אף שימוש ב-Seed קודם בכדי לשמר תוצאה קודמת תוך שינוי מסוים לה. לטעמנו, תהליך מאומץ דיו, ילמד על כך שהמקור הוא האדם – הוא זה שבחר בצורה מודעת לערוך שינויים ולהגיע לתוצאה הסופית אליה המודל הגיע. מה קו הגבול ומה יהיה "מספיק" לצורך כך? על זה – אין לנו עדיין תשובה, ואין ספק שהפסיקה תצטרך להתמודד עם הסוגיה ולפתח מבחנים מתאימים. יחד עם זאת, מומלץ לתעד את תהליך היצירה כדרך להוכיח הן את העובדה שהיצירה נוצרה על ידיכם והן כדרך להוכיח את המקוריות והמאמץ שהושקע בכדי להגיע לתוצר הסופי.

עוד חשוב להדגיש: אם ניקח תוצר גולמי של מידג'רני ונבצע עליו מניפולציות, שינויים ועריכות, יתכן בהחלט שבכך יהיה די. כלומר, אם ניצור תמונה מקורית באמצעות מידג'רני ונשתמש בה כבסיס ליצירה שלנו, על ידי עריכות פוטושופ, הוספת אלמנטים, ביצוע FaceSwap או עריכות נוספות – בהנחה שלא מדובר על שינויים מינוריים, לדעתנו, בהחלט יהיה למשתמש זכות יוצרים ביצירה הסופית, אפילו אם לא היתה לו זכות יוצרים בתמונה הבסיסית.

באותה המידה, שימוש בבינה מלאכותית בכדי להרחיב ולשפר תמונה קיימת (כגון, שימוש בכלי Generative Fill), לא יגרע מזכות היוצרים הבסיסית של מי שיצר את התמונה המקורית. ניתן גם לטעון שבחירה "מקורית" של איזורים למילוי, ביחד עם פרומפט מקורי, יכול להצדיק קביעה שהתוצר הוא יצירה יצירתית ומקורית שהמקור לה הוא האמן האנושי.

נדגיש, שאלת זכות היוצרים אינה קשורה בשום צורה לשימוש במנוי בתשלום או לא. אם אין זכויות יוצרים – הסכם לא ייצר זכויות שכאלה (למשל, נקבע שתנאי שימוש בלוח מודעות אינטרנטי אינו יכול למנוע ממשתמשים להעתיק את המודעות ולעשות בהן כרצונם, בהעדר זכות יוצרים). הסכם המנוי עשוי לקבוע שאתה מוותר על הזכויות שלך או שאתה מעביר אותן למישהו אחר (דוגמת החברה שמספקת את השירות). כיוון שמדובר בחוזה שהוא אחיד, תנאים מקפחים ולא הוגנים בו עשויים להיות לא אכיפים. כך או כך, נדרשת בחינה של כל הסכם בפני עצמו.

האם מותר למכור יצירה שיצרתי והאם יש סיכון משפטי שונה לגבי סוגים שונים של תמונות?

הסיכון המרכזי בשימוש בתמונה שחוללה על ידי AI הוא שהתמונה עצמה תהווה הפרת זכות יוצרים של אחר. חברת Getty Images כבר הגישה תביעה לאחר שזיהתה את סימן המים שלה בתוצרים שיצאו ממודל של Stable Diffusion והדבר אינו מפתיע שכן המודל מבוסס על יצירות קיימות, ולכן עשוי ללמוד את סימן המים ולשחזר אותו ביצירות "מתאימות".

העתקה של יצירה קיימת או חלק מהותי ממנה מהווה הפרה של זכות יוצרים, כמו גם יצירה של יצירה נגזרת על בסיסה. מובן שאם בעל זכות היוצרים יתן רישיון לבעלת המודל וזו, בתורה, תעניק רישיון למשתמש – יהיה בכך כדי לפתור את הקושי. אלא, שכפי שעולה מעניין Getty Images, לא תמיד הדבר נעשה ברשות ואז אין כל רישיון.

לטעמנו, מבחינת המשתמש, יש כאן חשיבות עצומה לתוכן הפרומפט. נסביר. אם הפרומפט דורש הפרה של זכות יוצרים (למשל "דארת' ויידר"; "ויראציה על ציור של פיקאסו" או, בהתאם לדוגמה של ג'ון מוגי "כבשה בסגנון קדישמן"), היצירה הסופית תהווה הפרה ברורה של יצירת בסיס שהמשתמש מודע אליה. במקרה כזה, תהיה הפרה ברורה, ויש לבחון אם אחת ההגנות הקבועות בחוק עשויה לחול. כל מקרה והנסיבות שלו. לעומת זאת, אם הפרומפט אינו דורש הפרה כלשהי (למשל, "בית עם גג אדום"), בהחלט יתכן שהמודל יעשה שימוש במידע שנגזר מיצירה הכפופה לזכות יוצרים וייצר תמונה שמהווה העתקה שלה. בתרחיש זה, למשתמש אין כל דרך לדעת שזה המצב, שכן הוא לא ביקש את ההפרה ולא מן הנמנע כי הוא כלל לא מודע לקיומה של התמונה המקורית. בתרחיש זה, לטעמנו, תהא למשתמש הגנה של "מפר תמים".

גם בעניין זה, תיעוד תהליך היצירה עשוי להיות חשוב ומשמעותי אם יתעורר סכסוך משפטי הקשור באותה יצירה.

האם למוכר תוצר של בינה מלאכותית חובה לגלות לקונים כי היצירה יוצרה באמצעות בינה מלאכותית?

בחוק הישראלי, אין כיום חובה מפורשת שכזו. חוק הגנת הצרכן אוסר על עוסק להטעות צרכנים בכל עניין מהותי. יתכן שבנסיבות מסוימות העובדה שמדובר ביצירה שנוצרה עם מודל בינה מלאכותית עשויה להיחשב כעניין מהותי. למעשה, החוק הישראלי קובע כי בין העניינים המהותיים מצויה גם זהותו של היצרן של הנכס הנמכר.

עוד נציין שיתכן כי לקוחות מתוחכמים יידרשו הצהרה שהיצירה לא יוצרה באמצעות תוכנה כזו. כך למשל, ביהמ"ש בטקסס, ארה"ב, נתן צו המחייב עורכי דין להצהיר כי הסיכומים שיגישו לביהמ"ש לא נוצרו באמצעות תוכנת בינה מלאכותית כמו ChatGPT.  
 

 

למען הסר ספק, האמור אינו בבחינת ייעוץ משפטי, והוא דעתנו האישית בלבד, נכון למועד כתיבת התייחסות קצרה ובלתי ממצה זו.