ברשימה זו נבקש להבהיר מהו סימן מסחר, ומה משמעותה של זכות משפטית זו.
סימן מסחר הוא כלי משפטי המאפשר לבעליו של מותג להגן על המוניטין שרכש המותג בשוק המסחרי, והמאפשר ללקוחות המוצר להבדיל בין מותג זה למתחריו.
נפתח בדוגמה של עולם ללא סימני מסחר. בבואו של ראובן לרכוש משקה שתיה קלה, הוא מביט לאוסף הבקבוקים על המדף, אשר כולם מכילים "קולה" והוא נאלץ לבחור אחד מביניהם. שמם, הלוגו המתנוסס עליהם, ואותות אחרים שעשויים היו לבדל אותם אינם שימושיים וזאת כיוון שהדלת פתוחה בפני כולם לסמן את מוצריהם בצורה זהה.
שמעון, לעומתו, מתעניין ברכישת תיק יד מעוצב לאישתו. כיצד יוכל לדעת שהתיק שמוצע לו לרכישה אכן עוצב על ידי בית האופנה הנודע "לואי ויטון", ואינו אך חיקוי זול שלו? מן העבר השני, בית האופנה אשר טורח ועומל על בניית המותג, משקיע בפרסום וביחסי ציבור, מוצא עצמו, גם כן, ללא יתרון משמעותי. מיד כשהציבור מתחיל לזהות את מוצריו כמוצרים איכותיים יותר, מגיעים מתחריו ומתחילים לסמן את מוצריהם בצורה זהה וכך שוב לא ניתן להבדיל בין המותג למתחרים.
למעשה, עולם ללא סימני מסחר הוא עולם של סחורות (commodities). בעת רכישת סחורות – כגון זהב גולמי, נפט, מלח, קמח וכיוצא באלה, אין חשיבות למותג, אך בעולם הצרכני המודרני מרבית הטובין אינם בבחינת "סחורות", אלא שלמקור הטובין, המסומן על ידי המותג, ישנה חשיבות רבה.
סימני המסחר מאפשרים קיומו של מותג
סימני המסחר מבקשים לאפשר קיומו של מותג, ולאפשר לבעל המותג להרוויח מקיומו ומהשקעתו. כך, בעל סימן המסחר מקבל זכות בלעדית על שימוש בסימנו ויכול למנוע שימוש בסימן דומה לו עד כדי להטעות בסוגי סחורות דומים. באמצעות זכות זו, בעל הסימן יכול לפתח מותג, לבדל עצמו ולהבטיח כי הלקוח יוכל להבחין בינו לבין מתחריו. כלומר, במהותו, סימן מסחר נועד להגן על המוניטין שבעל המותג צובר.
מהו סימן?
פקודת סימני המסחר מגדירה מפורשות מהו סימן:
"סימן" - אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;
מכאן שסימן יכול להיות כמעט כל דבר: סימן יכול להיות מילה או משפט, ציור או סמליל, צליל ואף צורה תלת ממדית. כך, מעבר לסימנים הרגילים שאנו מכירים – שמות המוצרים, החברות וסמליהם – ישנם גם סימנים אקזוטיים יותר: הצליל של נוקיה הינו סימן, הצבע הצהוב של קודאק הוא סימן ואף מבנה רובה העוזי הוא סימן. כל דבר שבאמצעותו ניתן לסמן את המוצר כך שיקלט בחושיו של הצרכן עשוי להיות סימן.
זכות הדורשת רישום
ככלל, קיומה של הזכות המשפטית מחייב רישומו של סימן המסחר מבעוד מועד בפנקס סימני המסחר. רישומו של סימן מחייב כי זה יעמוד בכללים אותם קבע המחוקק. בין היתר, הסימן צריך להיות בעל אופי מבחין, בין אם באופן אינהרנטי ובין אם כזה שנרכש לאור השימוש בסימן בפועל, בעל הסימן צריך להשתמש בו במסחר או לכל הפחות להתכוון לעשות שימוש שכזה, והסימן צריך שלא להימנות על רשימת הסימנים שאינם כשירים לרישום.
סימן בעל אופי מבחין
בראש ובראשונה נדרש כי לסימן יהיה אופי מבחין, וכלשון סעיף 8 לפקודת סימני המסחר:
(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).
(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.
בתי המשפט נוהגים להתייחס לציר רציף המסמל את אופיו המבחין האינהרנטי של הסימן. בצדו האחד הנעדר אופי מבחין לחלוטין, מצויים סימנים גנריים – סימנים בהם נעשה שימוש במסחר, ובצדו השני – סימנים בעלי אופי מבחין בצורה הברורה ביותר – הסימנים השרירותיים והדמיוניים. בין לבין מצויים הסימנים המתארים והסימנים המרמזים. נתייחס לסוגי הסימנים על פי סדר מהמבחין ביותר לזה שנעדר כל אופי מבחין.
סימן מסחר שרירותי או דמיוני:
סימנים אלה הינם סימנים שאין להם משמעות העומדת בפני עצמה שתוכל לזהות טובין מסוימים. משכך, מטבעם, סימנים אלה הם בעלי אופי מבחין. שמות דמיוניים הינם שמות הנעדרים כל משמעות בכל הקשר. כך למשל הסימנים "פפסי" ו-"זירוקס" נעדרים כל משמעות מילונית עצמאית. יחד עמם מצויים גם השמות השרירותיים – אלה שמובנם המילוני חסר כל זיקה לסחורות אותם הם מייצגים. כדוגמאות בולטות נוכל לציין את "Apple" שכן בין מוצרי החברה ובין התפוחים אין דבר, ואת היצרנית "פומה" שאינה מציעה לממכר חתולי הרים אלא מוצרי ביגוד והנעלה.
סימן מסחר מרמז:
הסימנים המרמזים מכילים רמזים בנוגע לטובין נושאי הסימן, אך אינם מתארים במישרין את אופיים, איכותם או מהותם. הסימן המרמז הוא כזה שהצרכן אשר קולט את הסימן בחושיו, צריך לפחות רגע קט על מנת להבין את הקשר שבין הסימן לבין הטובין שעבורם הוא משמש. כך "עוף טוב", אשר מרמז בדבר איכותו של התוצר, "קוקה קולה" המרמזת בדבר מרכיבי משקה הקולה, או "בורגר קינג" המרמזת כי כאן ניתן למצוא את מלך ההמבורגרים. גם "קרמבו" ו"ביסלי" אינם אלא סימנים מרמזים המתארים את המוצר אותו הם מוכרים, וכך אף חברת התעופה "אלעל" המבטיחה להסיעה את נוסעיה ולקחת אותם אל על.
סימן מסחר מתאר:
בהמשך מצויים הסימנים המתארים, הם הסימנים שמתארים את המוצר הנרכש אף אם הם אינם הצורה הנהוגה במסחר לכנותו. כך, למשל, נקבע כי המונח CARGOהינו סימן המתאר מכנסי דגמ"ח בתעשיית האופנה ואין להפקיעו לטובת סוחר אחד, וזאת אף שבחיי המסחר הצרכנים אינם נעזרים במונח זה בכדי לרכוש את המוצר. דוגמה נוספת שהיתה באמת – "ערכת גילוח ללא סכין" לגביה נדחתה בקשת רישום סימן מסחר מאחר והוא מתאר את המוצר בשפה המקובלת והמדוברת.
סימן מסחר גנרי:
סימן מסחר גנרי הינו סימן שמשמש לבטא את המוצר בחיי המסחר. סימן מסחר שכזה הינו, על פי ההגדרה, נעדר כל אופי מבחין. כדוגמאות לסוג סימנים אפשר על "דבש" עבור דבש, או "מספרה" עבור מקום בו ניתנים שירותי עיצוב שיער וכיוצא באלה.
עוד נציין כי ככל שהסימן אינו אך סימן מילולי והוא מוגבל לעיצוב מסויים, כך תגבר הנטייה להתייחס אילו כאל סימן בעל אופי מבחין. ברם, הגבלת הסימן לעיצוב מסוים מפחיתה מהיקף הבלעדיות אותו הוא מעניק לבעליו.
סימנים שאינם כשירים לרישום
המחוקק קבע רשימה ארוכה של סימנים אשר אינם כשירים לרישום מסיבות שונות. סעיף 11 מונה רשימה ארוכה של סימנים שאינם כשירים. בין סימנים אלה מצויים סימנים המקימים חשש כלשהו מהטעיית הציבור ופגיעה ברגשותיו, וסימנים הדומים לסימנים עליהם יש זכות לצד שלישי, כדוגמת סימנים רשומים אחרים.
רישום סימני מסחר – סיכום
יצרני מוצרים, סוחרים ונותני שירותים המעוניינים להגן על המוניטין שלהם ועל המותג המסחרי שלהם נדרשים לרשום את סימן המסחר שלהם אצל רשם סימני המסחר. יתרה מכך, מומלץ לשקול מראש את אפשרויות ההגנה המסחרית על המותג בעת בחירתו, בכדי להימנע ממצב שבו המוניטין שהעסק צובר אינו יכול לזכות להגנה משפטית.
לשירותכם
משרד גלסברג, אפלבאום ושות' מתמחה בתחום הקניין הרוחני בכלל, ובסימני מסחר בפרט. לקבלת מידע נוסף אודות רישום סימני מסחר צרו עמנו קשר ונשמח לעמוד לשירותכם.
סימן מסחר הוא כלי משפטי המאפשר לבעליו של מותג להגן על המוניטין שרכש המותג בשוק המסחרי, והמאפשר ללקוחות המוצר להבדיל בין מותג זה למתחריו.
נפתח בדוגמה של עולם ללא סימני מסחר. בבואו של ראובן לרכוש משקה שתיה קלה, הוא מביט לאוסף הבקבוקים על המדף, אשר כולם מכילים "קולה" והוא נאלץ לבחור אחד מביניהם. שמם, הלוגו המתנוסס עליהם, ואותות אחרים שעשויים היו לבדל אותם אינם שימושיים וזאת כיוון שהדלת פתוחה בפני כולם לסמן את מוצריהם בצורה זהה.
שמעון, לעומתו, מתעניין ברכישת תיק יד מעוצב לאישתו. כיצד יוכל לדעת שהתיק שמוצע לו לרכישה אכן עוצב על ידי בית האופנה הנודע "לואי ויטון", ואינו אך חיקוי זול שלו? מן העבר השני, בית האופנה אשר טורח ועומל על בניית המותג, משקיע בפרסום וביחסי ציבור, מוצא עצמו, גם כן, ללא יתרון משמעותי. מיד כשהציבור מתחיל לזהות את מוצריו כמוצרים איכותיים יותר, מגיעים מתחריו ומתחילים לסמן את מוצריהם בצורה זהה וכך שוב לא ניתן להבדיל בין המותג למתחרים.
למעשה, עולם ללא סימני מסחר הוא עולם של סחורות (commodities). בעת רכישת סחורות – כגון זהב גולמי, נפט, מלח, קמח וכיוצא באלה, אין חשיבות למותג, אך בעולם הצרכני המודרני מרבית הטובין אינם בבחינת "סחורות", אלא שלמקור הטובין, המסומן על ידי המותג, ישנה חשיבות רבה.
סימני המסחר מאפשרים קיומו של מותג
סימני המסחר מבקשים לאפשר קיומו של מותג, ולאפשר לבעל המותג להרוויח מקיומו ומהשקעתו. כך, בעל סימן המסחר מקבל זכות בלעדית על שימוש בסימנו ויכול למנוע שימוש בסימן דומה לו עד כדי להטעות בסוגי סחורות דומים. באמצעות זכות זו, בעל הסימן יכול לפתח מותג, לבדל עצמו ולהבטיח כי הלקוח יוכל להבחין בינו לבין מתחריו. כלומר, במהותו, סימן מסחר נועד להגן על המוניטין שבעל המותג צובר.
מהו סימן?
פקודת סימני המסחר מגדירה מפורשות מהו סימן:
"סימן" - אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;
מכאן שסימן יכול להיות כמעט כל דבר: סימן יכול להיות מילה או משפט, ציור או סמליל, צליל ואף צורה תלת ממדית. כך, מעבר לסימנים הרגילים שאנו מכירים – שמות המוצרים, החברות וסמליהם – ישנם גם סימנים אקזוטיים יותר: הצליל של נוקיה הינו סימן, הצבע הצהוב של קודאק הוא סימן ואף מבנה רובה העוזי הוא סימן. כל דבר שבאמצעותו ניתן לסמן את המוצר כך שיקלט בחושיו של הצרכן עשוי להיות סימן.
זכות הדורשת רישום
ככלל, קיומה של הזכות המשפטית מחייב רישומו של סימן המסחר מבעוד מועד בפנקס סימני המסחר. רישומו של סימן מחייב כי זה יעמוד בכללים אותם קבע המחוקק. בין היתר, הסימן צריך להיות בעל אופי מבחין, בין אם באופן אינהרנטי ובין אם כזה שנרכש לאור השימוש בסימן בפועל, בעל הסימן צריך להשתמש בו במסחר או לכל הפחות להתכוון לעשות שימוש שכזה, והסימן צריך שלא להימנות על רשימת הסימנים שאינם כשירים לרישום.
סימן בעל אופי מבחין
בראש ובראשונה נדרש כי לסימן יהיה אופי מבחין, וכלשון סעיף 8 לפקודת סימני המסחר:
(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).
(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.
בתי המשפט נוהגים להתייחס לציר רציף המסמל את אופיו המבחין האינהרנטי של הסימן. בצדו האחד הנעדר אופי מבחין לחלוטין, מצויים סימנים גנריים – סימנים בהם נעשה שימוש במסחר, ובצדו השני – סימנים בעלי אופי מבחין בצורה הברורה ביותר – הסימנים השרירותיים והדמיוניים. בין לבין מצויים הסימנים המתארים והסימנים המרמזים. נתייחס לסוגי הסימנים על פי סדר מהמבחין ביותר לזה שנעדר כל אופי מבחין.
סימן מסחר שרירותי או דמיוני:
סימנים אלה הינם סימנים שאין להם משמעות העומדת בפני עצמה שתוכל לזהות טובין מסוימים. משכך, מטבעם, סימנים אלה הם בעלי אופי מבחין. שמות דמיוניים הינם שמות הנעדרים כל משמעות בכל הקשר. כך למשל הסימנים "פפסי" ו-"זירוקס" נעדרים כל משמעות מילונית עצמאית. יחד עמם מצויים גם השמות השרירותיים – אלה שמובנם המילוני חסר כל זיקה לסחורות אותם הם מייצגים. כדוגמאות בולטות נוכל לציין את "Apple" שכן בין מוצרי החברה ובין התפוחים אין דבר, ואת היצרנית "פומה" שאינה מציעה לממכר חתולי הרים אלא מוצרי ביגוד והנעלה.
סימן מסחר מרמז:
הסימנים המרמזים מכילים רמזים בנוגע לטובין נושאי הסימן, אך אינם מתארים במישרין את אופיים, איכותם או מהותם. הסימן המרמז הוא כזה שהצרכן אשר קולט את הסימן בחושיו, צריך לפחות רגע קט על מנת להבין את הקשר שבין הסימן לבין הטובין שעבורם הוא משמש. כך "עוף טוב", אשר מרמז בדבר איכותו של התוצר, "קוקה קולה" המרמזת בדבר מרכיבי משקה הקולה, או "בורגר קינג" המרמזת כי כאן ניתן למצוא את מלך ההמבורגרים. גם "קרמבו" ו"ביסלי" אינם אלא סימנים מרמזים המתארים את המוצר אותו הם מוכרים, וכך אף חברת התעופה "אלעל" המבטיחה להסיעה את נוסעיה ולקחת אותם אל על.
סימן מסחר מתאר:
בהמשך מצויים הסימנים המתארים, הם הסימנים שמתארים את המוצר הנרכש אף אם הם אינם הצורה הנהוגה במסחר לכנותו. כך, למשל, נקבע כי המונח CARGOהינו סימן המתאר מכנסי דגמ"ח בתעשיית האופנה ואין להפקיעו לטובת סוחר אחד, וזאת אף שבחיי המסחר הצרכנים אינם נעזרים במונח זה בכדי לרכוש את המוצר. דוגמה נוספת שהיתה באמת – "ערכת גילוח ללא סכין" לגביה נדחתה בקשת רישום סימן מסחר מאחר והוא מתאר את המוצר בשפה המקובלת והמדוברת.
סימן מסחר גנרי:
סימן מסחר גנרי הינו סימן שמשמש לבטא את המוצר בחיי המסחר. סימן מסחר שכזה הינו, על פי ההגדרה, נעדר כל אופי מבחין. כדוגמאות לסוג סימנים אפשר על "דבש" עבור דבש, או "מספרה" עבור מקום בו ניתנים שירותי עיצוב שיער וכיוצא באלה.
עוד נציין כי ככל שהסימן אינו אך סימן מילולי והוא מוגבל לעיצוב מסויים, כך תגבר הנטייה להתייחס אילו כאל סימן בעל אופי מבחין. ברם, הגבלת הסימן לעיצוב מסוים מפחיתה מהיקף הבלעדיות אותו הוא מעניק לבעליו.
סימנים שאינם כשירים לרישום
המחוקק קבע רשימה ארוכה של סימנים אשר אינם כשירים לרישום מסיבות שונות. סעיף 11 מונה רשימה ארוכה של סימנים שאינם כשירים. בין סימנים אלה מצויים סימנים המקימים חשש כלשהו מהטעיית הציבור ופגיעה ברגשותיו, וסימנים הדומים לסימנים עליהם יש זכות לצד שלישי, כדוגמת סימנים רשומים אחרים.
רישום סימני מסחר – סיכום
יצרני מוצרים, סוחרים ונותני שירותים המעוניינים להגן על המוניטין שלהם ועל המותג המסחרי שלהם נדרשים לרשום את סימן המסחר שלהם אצל רשם סימני המסחר. יתרה מכך, מומלץ לשקול מראש את אפשרויות ההגנה המסחרית על המותג בעת בחירתו, בכדי להימנע ממצב שבו המוניטין שהעסק צובר אינו יכול לזכות להגנה משפטית.
לשירותכם
משרד גלסברג, אפלבאום ושות' מתמחה בתחום הקניין הרוחני בכלל, ובסימני מסחר בפרט. לקבלת מידע נוסף אודות רישום סימני מסחר צרו עמנו קשר ונשמח לעמוד לשירותכם.
