בסדרת מאמרים זו נסקור בקצרה את זכות הפטנט ונאפיין, בקווים כלליים, את טיבה, ומתי ניתן ליהנות ממנה. במאמר זה נתייחס לזכות הפטנט כפי שהיא מוגדרת בישראל.
על המצאות כשירות פטנט בישראל
סעיף 3 לחוק הפטנטים הישראלי קובע אילו המצאות (או בלשון החוק – אמצאות) הינן כשירות לרישום כפטנט:
אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט
כלומר, החוק הישראלי קובע כי בכדי שהמצאה תוכל להירשם כפטנט עליה לעמוד במספר דרישות שונות.
פטנט ניתן על המצאה
בראש ובראשונה, עלינו לדון בהמצאה, בין אם מוגדרת כתהליך הכולל צעדים ובין אם כמוצר הכולל רכיבים, ולא די בתגלית, בתיאוריה מדעית, בחוק טבע, או ברעיון ערטילאי. רשם הפטנטים צפוי לדחות בקשה לרישום פטנט שאינה מתייחסת להמצאה אלא לתגליות, עובדות ונוסחאות פיסיקליות ורעיונות מופשטים כשלעצמם. יישום של אלה בין אם במכונה, מכשיר או בתהליך, עשוי בהחלט להירשם כפטנט.
המצאה חדשה ושיש בה התקדמות המצאתית
שנית, על ההמצאה להיות חדשה ושתהיה בה התקדמות המצאתית. על דרישות אלה, הן הדרישות המרכזיות בדיני הפטנטים, כבר הרחבנו במאמר קודם.
המצאה בתחום טכנולוגי
שלישית, ההמצאה יכולה להיות בכל תחום טכנולוגי, אך עליה להיות קשורה לטכנולוגיה בצורה כלשהי. לעניין זה, כבר נקבע כי נוסחה מתמטית אינה עומדת בדרישה זו, וכך אף באשר לשיטה עסקית לכשעצמה.
לאחרונה, הבהיר רשם הפטנטים הישראלי כי דרישת הטכנולוגיה יכולה להתקיים גם כאשר מדובר בתוכנת מחשב ובלבד שלהמצאה, כמכלול, יהיה אופי טכנולוגי מוחשי כלשהו. אופי כאמור עשוי להתבטא בשיפור ביצועי המחשב כגון שיפור במהירות החישוב, באמינות התוצאה, או בניצול משאבי המערכת. אופי טכנולוגי יכול להתבטא גם בקשרי הגומלין שבין המחשב לרכיבים פיסיים אחרים.
המצאה מועילה וניתנת לשימוש תעשייתי
שימוש בהמצאה צריכה להיות כרוך בתועלת כלשהי, קטנה ככל שתהיה, ועל ההמצאה להיות רלוונטית לשימוש תעשייתי.
חריגים פרטניים: טיפול רפואי בבני אדם וזנים צמחים ובעלי חיים
החוק הישראלי לא מסתפק בדרישות אלה ומחריג המצאות מסוגים שונים. סעיף 7 לחוק קובע כי לא ינתן פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם ועל זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, למעט אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע. חריגים אלה, שהם רלוונטיים למדינת ישראל ואינם בהכרח רלוונטיים לטריטוריות אחרות, משקפים החלטה פרטנית של המחוקק הישראלי.
האיסור על מתן פטנט בגין תהליך רפואי נועד שלא לכבול יתר על המידה את פעילותם של הרופאים והמטפלים. מדובר בהחלטה ערכית, שנועדה להשאיר שיטות להצלת חיים כגון הנשמה מפה לפה או תמרון היימליך בנחלת הכלל ומותרות לשימוש על ידי הרופאים.
באשר לזני צמחים, חשוב לזכור כי חוק אחר (חוק זכות מטפחים של זני צמחים) מסדיר הגנה על קניינו הרוחני של מי שהמציא את הזן.
שורה תחתונה – אילו סוגי המצאות כשירות בישראל?
סוגי ההמצאות עליהם ניתנים פטנטים בישראל הם מגוונים ביותר. כך למשל, תרופות ותרכובות כימיות חדשות זוכות להגנה פטנטית, כמו גם מעגלים אלקטרוניים וחשמליים, תוכנות מחשב ופרוטוקולי תקשורת ואף מערכות נשק חדשות. המצאות מתחומי המכשור הרפואי, האופטיקה, המכניקה ושאר תחומי התעשייה, עשויות אף הן להירשם כפטנטים. גם מוצרי צריכה "פשוטים", כגון עגלות תינוק, אטבי מסמכים, ואפילו בגדים עשויים להירשם כפטנטים. בפועל, כמעט כל מה שחדש תחת השמש ניתן לרישום כפטנט גם בישראל.
על המצאות כשירות פטנט בישראל
סעיף 3 לחוק הפטנטים הישראלי קובע אילו המצאות (או בלשון החוק – אמצאות) הינן כשירות לרישום כפטנט:
אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט
כלומר, החוק הישראלי קובע כי בכדי שהמצאה תוכל להירשם כפטנט עליה לעמוד במספר דרישות שונות.
פטנט ניתן על המצאה
בראש ובראשונה, עלינו לדון בהמצאה, בין אם מוגדרת כתהליך הכולל צעדים ובין אם כמוצר הכולל רכיבים, ולא די בתגלית, בתיאוריה מדעית, בחוק טבע, או ברעיון ערטילאי. רשם הפטנטים צפוי לדחות בקשה לרישום פטנט שאינה מתייחסת להמצאה אלא לתגליות, עובדות ונוסחאות פיסיקליות ורעיונות מופשטים כשלעצמם. יישום של אלה בין אם במכונה, מכשיר או בתהליך, עשוי בהחלט להירשם כפטנט.
המצאה חדשה ושיש בה התקדמות המצאתית
שנית, על ההמצאה להיות חדשה ושתהיה בה התקדמות המצאתית. על דרישות אלה, הן הדרישות המרכזיות בדיני הפטנטים, כבר הרחבנו במאמר קודם.
המצאה בתחום טכנולוגי
שלישית, ההמצאה יכולה להיות בכל תחום טכנולוגי, אך עליה להיות קשורה לטכנולוגיה בצורה כלשהי. לעניין זה, כבר נקבע כי נוסחה מתמטית אינה עומדת בדרישה זו, וכך אף באשר לשיטה עסקית לכשעצמה.
לאחרונה, הבהיר רשם הפטנטים הישראלי כי דרישת הטכנולוגיה יכולה להתקיים גם כאשר מדובר בתוכנת מחשב ובלבד שלהמצאה, כמכלול, יהיה אופי טכנולוגי מוחשי כלשהו. אופי כאמור עשוי להתבטא בשיפור ביצועי המחשב כגון שיפור במהירות החישוב, באמינות התוצאה, או בניצול משאבי המערכת. אופי טכנולוגי יכול להתבטא גם בקשרי הגומלין שבין המחשב לרכיבים פיסיים אחרים.
המצאה מועילה וניתנת לשימוש תעשייתי
שימוש בהמצאה צריכה להיות כרוך בתועלת כלשהי, קטנה ככל שתהיה, ועל ההמצאה להיות רלוונטית לשימוש תעשייתי.
חריגים פרטניים: טיפול רפואי בבני אדם וזנים צמחים ובעלי חיים
החוק הישראלי לא מסתפק בדרישות אלה ומחריג המצאות מסוגים שונים. סעיף 7 לחוק קובע כי לא ינתן פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם ועל זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, למעט אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע. חריגים אלה, שהם רלוונטיים למדינת ישראל ואינם בהכרח רלוונטיים לטריטוריות אחרות, משקפים החלטה פרטנית של המחוקק הישראלי.
האיסור על מתן פטנט בגין תהליך רפואי נועד שלא לכבול יתר על המידה את פעילותם של הרופאים והמטפלים. מדובר בהחלטה ערכית, שנועדה להשאיר שיטות להצלת חיים כגון הנשמה מפה לפה או תמרון היימליך בנחלת הכלל ומותרות לשימוש על ידי הרופאים.
באשר לזני צמחים, חשוב לזכור כי חוק אחר (חוק זכות מטפחים של זני צמחים) מסדיר הגנה על קניינו הרוחני של מי שהמציא את הזן.
שורה תחתונה – אילו סוגי המצאות כשירות בישראל?
סוגי ההמצאות עליהם ניתנים פטנטים בישראל הם מגוונים ביותר. כך למשל, תרופות ותרכובות כימיות חדשות זוכות להגנה פטנטית, כמו גם מעגלים אלקטרוניים וחשמליים, תוכנות מחשב ופרוטוקולי תקשורת ואף מערכות נשק חדשות. המצאות מתחומי המכשור הרפואי, האופטיקה, המכניקה ושאר תחומי התעשייה, עשויות אף הן להירשם כפטנטים. גם מוצרי צריכה "פשוטים", כגון עגלות תינוק, אטבי מסמכים, ואפילו בגדים עשויים להירשם כפטנטים. בפועל, כמעט כל מה שחדש תחת השמש ניתן לרישום כפטנט גם בישראל.
