חוק הפטנטים נוקט במונח "אמצאה" תחת השימוש במילה המוכרת "המצאה". האם קיים הבדל בין שני מונחים אלה ומה מקורו?
בניגוד ללשון היומיומית, חוק הפטנטים מתייחס לאמצאה כשירת פטנט, ואף מבהיר מיהו בעל האמצאה. השימוש במונח משפטי זה הינו פעמים רבות מבלבל ולעיתים אנשים, שאינם מודעים לשימוש במונח זה בחוק, טועים לחשוב שמדובר בשגיאת כתיב מביכה של הכותב.
המצאה ואמצאה: המקור הלשוני
ההבחנה בין "המצאה" לבין "אמצאה" מבוססת בראש ובראשונה על שני המשקלים הדומים-אך-שונים "הפעלה" - הוא שם הפעולה של בניין הפעיל - ומשקל "אפעלה". משקל אפעלה, מדווחת לנו האקדמיה ללשון העברית, הינו שם הפעולה המקביל בארמית. עם חלוף השנים, נוצרה הבחנה מסוימת בין שני המשקלים הללו במילים מסוימות. כך, "הזעקת הכוחות למקום" לעומת "הפעלת צופר האזעקה". כך גם ההבדל בין "הבטחה הטמונה באיש" לעומת "איש האבטחה".
בשולי הדברים אעיר כי האקדמיה ללשון העברית גורסת כי יש להעדיף תמיד את משקל "הפעלה" על פני המשקל "אפעלה" שדבק בה טעם הארמית. כלומר, בעוד ששתי הצורות קבילות, האקדמיה ללשון העברית מעדיפה כי נשתמש במונח "המצאה" כפי שנעשה על דרך הכלל.
מילים שונות עם משמעות שונה?
אם הסכמנו עד כה, כי עשוי להיות הבדל בין המצאה לבין אמצאה, נותרה השאלה - מהו הבדל זה?
בחינה של חוק הפטנטים עשויה לשפוך אור על מה שעמד לנגד עינו של מנסח החוק. כך, מדובר על אמצאה שהיא כשירת פטנט (סעיף 3), מוגדרים "בעל האמצאה" ומהו "ניצול אמצאה" (סעיף 1). החוק מוסיף ומבהיר כי הפירוט צריך לזהות את האמצאה (סעיף 12), ואילו תביעות הפטנט יגדירו את האמצאה (סעיף 13). עוד נכתב כי ישנן זכויות באמצאה (סעיף 82) וכי קיימת אמצאה מסוג מיוחד - אמצאת שירות (סעיף 132). לבסוף נזכיר כי אף יש הוראה המדברת על מתן תמורה בעד אמצאה (סעיף 134).
עם זאת, החוק אינו מתעלם מהצורה "המצאה" וגם היא זוכה לביטוי סמלי בו. כך, החוק מרבה לדבר על התקדמות המצאתית (סעיף 5 לחוק) והוא אף מבהיר כי עובד מדינה חייב בהודעה סמוך לאחר ההמצאה (סעיף 137).
במקום אחד נכתב, כנראה עקב טעות, כי "ראה הבוחן כי המצאה אשר בבקשה הבינלאומית אינה כשירה לפטנט" (סעיף 48ז). טעות, אמרנו, כיוון שכידוע, וכאמור בסעיף 3, האמצאה - ולא ההמצאה - נבחנת אם היא כשירת פטנט או לאו. שגיאה זו ניתן לייחס לעובדה שמדובר בסעיף שנוסף בשנת 1995, כשלושים שנה לאחר חקיקת חוק הפטנטים והרבה לאחר שהמילה "אמצאה" יצאה משימוש מהשפה היומיומית.
המצאה ואמצאה - פעולה ותוצרה
אז מה ההבדל? מה בין האמצאה, לה יש בעלים, לבין ההמצאה שלאחריה יש למסור הודעה? מה בין אמצאה שהיא כן או לא כשירה לפטנט לבין אותה התקדמות המצאתית שצריכה להיות גלומה בה?
התשובה נעוצה בהבדל בין הפעולה לבין תוצר הפעולה. המצאה היא הפעולה ואילו אמצאה היא מה שנוצר לאחריה. למעשה, אמצאה משמשת כשם עצם ואילו המצאה משמשת כשם הפעולה. כך, אם ננסה להדגיש את ההבדל נאמר: ממציאים עוסקים בהמצאה של אמצאות.
נראה שלכך גם כיוון המחוקק. כיוון שכך, לאמצאה - התוצר - יש בעלים ויש בה זכויות. מנגד, לאחר שתהליך ההמצאה מסתיים, יש להודיע למעסיק. כמו כן, החוק דורש כי האמצאה תהיה חדשה לעומת הידע הקודם. אך גם כי היא תגלם התקדמות המצאתית - כלומר, התקדמות, שיש בה, משום המצאתיות, וכך אף החוק מפרש: "התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו".
לסיכום, ראינו כי השימוש במונח אמצאה לעומת המצאה - יש בו היגיון פנימי משל עצמו. בעוד ששתי הצורות מקובלות בעברית, המחוקק עשה בהם שימוש בכדי ליצור הבחנה בין הפעולה לבין תוצרה.
(תודה לרוני הפנר מאתר השפה העברית ולתמר כץ מהאקדמיה ללשון העברית על סיועם הבלשני לתחקיר למאמר זה)
בניגוד ללשון היומיומית, חוק הפטנטים מתייחס לאמצאה כשירת פטנט, ואף מבהיר מיהו בעל האמצאה. השימוש במונח משפטי זה הינו פעמים רבות מבלבל ולעיתים אנשים, שאינם מודעים לשימוש במונח זה בחוק, טועים לחשוב שמדובר בשגיאת כתיב מביכה של הכותב.
המצאה ואמצאה: המקור הלשוני
ההבחנה בין "המצאה" לבין "אמצאה" מבוססת בראש ובראשונה על שני המשקלים הדומים-אך-שונים "הפעלה" - הוא שם הפעולה של בניין הפעיל - ומשקל "אפעלה". משקל אפעלה, מדווחת לנו האקדמיה ללשון העברית, הינו שם הפעולה המקביל בארמית. עם חלוף השנים, נוצרה הבחנה מסוימת בין שני המשקלים הללו במילים מסוימות. כך, "הזעקת הכוחות למקום" לעומת "הפעלת צופר האזעקה". כך גם ההבדל בין "הבטחה הטמונה באיש" לעומת "איש האבטחה".
בשולי הדברים אעיר כי האקדמיה ללשון העברית גורסת כי יש להעדיף תמיד את משקל "הפעלה" על פני המשקל "אפעלה" שדבק בה טעם הארמית. כלומר, בעוד ששתי הצורות קבילות, האקדמיה ללשון העברית מעדיפה כי נשתמש במונח "המצאה" כפי שנעשה על דרך הכלל.
מילים שונות עם משמעות שונה?
אם הסכמנו עד כה, כי עשוי להיות הבדל בין המצאה לבין אמצאה, נותרה השאלה - מהו הבדל זה?
בחינה של חוק הפטנטים עשויה לשפוך אור על מה שעמד לנגד עינו של מנסח החוק. כך, מדובר על אמצאה שהיא כשירת פטנט (סעיף 3), מוגדרים "בעל האמצאה" ומהו "ניצול אמצאה" (סעיף 1). החוק מוסיף ומבהיר כי הפירוט צריך לזהות את האמצאה (סעיף 12), ואילו תביעות הפטנט יגדירו את האמצאה (סעיף 13). עוד נכתב כי ישנן זכויות באמצאה (סעיף 82) וכי קיימת אמצאה מסוג מיוחד - אמצאת שירות (סעיף 132). לבסוף נזכיר כי אף יש הוראה המדברת על מתן תמורה בעד אמצאה (סעיף 134).
עם זאת, החוק אינו מתעלם מהצורה "המצאה" וגם היא זוכה לביטוי סמלי בו. כך, החוק מרבה לדבר על התקדמות המצאתית (סעיף 5 לחוק) והוא אף מבהיר כי עובד מדינה חייב בהודעה סמוך לאחר ההמצאה (סעיף 137).
במקום אחד נכתב, כנראה עקב טעות, כי "ראה הבוחן כי המצאה אשר בבקשה הבינלאומית אינה כשירה לפטנט" (סעיף 48ז). טעות, אמרנו, כיוון שכידוע, וכאמור בסעיף 3, האמצאה - ולא ההמצאה - נבחנת אם היא כשירת פטנט או לאו. שגיאה זו ניתן לייחס לעובדה שמדובר בסעיף שנוסף בשנת 1995, כשלושים שנה לאחר חקיקת חוק הפטנטים והרבה לאחר שהמילה "אמצאה" יצאה משימוש מהשפה היומיומית.
המצאה ואמצאה - פעולה ותוצרה
אז מה ההבדל? מה בין האמצאה, לה יש בעלים, לבין ההמצאה שלאחריה יש למסור הודעה? מה בין אמצאה שהיא כן או לא כשירה לפטנט לבין אותה התקדמות המצאתית שצריכה להיות גלומה בה?
התשובה נעוצה בהבדל בין הפעולה לבין תוצר הפעולה. המצאה היא הפעולה ואילו אמצאה היא מה שנוצר לאחריה. למעשה, אמצאה משמשת כשם עצם ואילו המצאה משמשת כשם הפעולה. כך, אם ננסה להדגיש את ההבדל נאמר: ממציאים עוסקים בהמצאה של אמצאות.
נראה שלכך גם כיוון המחוקק. כיוון שכך, לאמצאה - התוצר - יש בעלים ויש בה זכויות. מנגד, לאחר שתהליך ההמצאה מסתיים, יש להודיע למעסיק. כמו כן, החוק דורש כי האמצאה תהיה חדשה לעומת הידע הקודם. אך גם כי היא תגלם התקדמות המצאתית - כלומר, התקדמות, שיש בה, משום המצאתיות, וכך אף החוק מפרש: "התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו".
לסיכום, ראינו כי השימוש במונח אמצאה לעומת המצאה - יש בו היגיון פנימי משל עצמו. בעוד ששתי הצורות מקובלות בעברית, המחוקק עשה בהם שימוש בכדי ליצור הבחנה בין הפעולה לבין תוצרה.
(תודה לרוני הפנר מאתר השפה העברית ולתמר כץ מהאקדמיה ללשון העברית על סיועם הבלשני לתחקיר למאמר זה)
